פורום סרטן השד

בדף זה מתפרסמות תשובותיה של ד"ר מיכל רביד לשאלות בנושא ממוגרפיה, אולטרסאונד, דימות שד, ביופסיות שד, סימונים ועוד. השאלות והתשובות מתפרסמות כלשונן בפורום בריאות השד של אתר STARMED, וכן בפורום סרטן השד של נענע 10. לנוחותכן, מילות מפתח מופיעות בגופן מודגש.

לקישור לפורום STARMED לחצו כאן.

 

לקישור לפורום סרטן השד של נענע 10 לחצו כאן

שאלה: שלום, אני בת 50 (מחזור הפסיק לפני כשנה) ואשמח אם תוכלי לייעץ לי.
לפני כשבוע עברתי בדיקת ממוגרפיה ואולטראסאונד כבדיקה שגרתית + כאב שלא מרפה
בשד שמאל . משך הכאב 3 חודשים, כאב הדומה לכאב שנגרם עקב חבלה ולפעמים כמו זרם
חשמלי.
התשובות לשתי הבדיקות היו תקינות לחלוטין כולל מידע שהשדיים מכילים רקמות שומן והן רקמה
פברוגלנדולרית (אני יודעת מה משמעותה).
אין רקע משפחתי לסרטן השד, אך אבי עבר ניתוח להסרת פוליפ המהמעי לפני כ-20 שנים.
למרות שאני בד"כ לא בלחץ, אודה להמלצתך, –
האם יש מקום לבדיקה נוספת/אחרת ?

תשובה: כאב שנמשך שלושה חדשים ולא מרפה הוא לא שיגרתי. ממליצה לך לעבור גם בדיקה ידנית ע"י כירורג שד.

האם הכאב ממוקד או שהוא מפושט בכל השד?
אם מדובר בכאב ממוקד ואין מוצאים בעייה ספציפית, ניתן להזריק חומר הרדמה מקומית, ובד"כ זה שובר את מעגל הכאב.
בכל מקרה, אם הכאב נמשך ולא מרפה, יש לחזור על האולטראסאונד ועל חלק מצילומי הממוגרפיה, בטווח של שלושה חדשים.

line

שאלת המשך: אני עוברת בדיקה ידנית  בין חצי שנה לשנה וברוב הבדיקות

נושא הכאב אובחן כ"הורמונאלי".

בעבר, סביב שנות השלושים של חיי (כיום אני בת 50 ), נצפו ציסטות רבות בשני השדיים ונאלצתי/הומלץ לי,  לעבור ממוגרפיה אחת לשנה.  עם הזמן, על-דעת עצמי, רווחתי את תדירות הצילומים ובשנים האחרונות, הממוגרפיה+אולטראסאוונד הינם בתדירות של פעם בשנתיים.

תשובה: משאלתך הראשונה אני מבינה שבשלושת החדשים האחרונים מדובר בכאב שהוא שונה מזה שהיה בעבר? או שמדובר באותו כאב אבל חמור יותר? אם מדובר באותו כאב אבל חמור יותר, קרוב לוודאי אלה שינויים הורמונליים של הגיל. אם מדובר בכאב שונה, תבדקי שוב.

דווקא בגיל חמישים לא הייתי מרווחת עדיין את הבדיקות, וכן עושה ממוגרפיה ואולטראסאונד אחת לשנה.

כמות הקרינה היום קטנה בהרבה מזו שהיו משתמשים לפני שנות האלפיים. במכשירים הדיגיטליים של חברת GE, כמות הקרינה הנמוכה ביותר עם התמונה הטובה ביותר.

מכשירי ממוגרפיה של GE קיימים בתל השומר, במכון רביד.

line

שאלה: בת 48. בגלל היותי בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד, אני נדרשת ע"י כירורג שעושה את המעקב לעשות ממוגרפיה מידי שנה. אינני עושה אלא כל שנתיים-שלוש.
בשל הקרינה המצטברת, שואלת אם ניתן לבצע תרמוגרפיה או t scan במקום ממוגרפיה+ אולטה סאונד?
במידה וכן, אשמח לקבל שם רופא שמוכן לעשות מעקב באמצעות בדיקות אלו.
תשובה: בשל היותך בקבוצת סיכון אכן עליך לבצע לפחות פעם בשנה ממוגרפיה ואולטראסאונד.
אינני יודעת למה את מתכוונת קבוצת סיכון, כי יש קבוצות סיכון בהן נדרש לעשות אף יותר.
היום ידוע שבדיקת ה t-scan איננה יכולה להחליף את הממוגרפיה והאולטראסאונד. ואילו בדיקת הטרמוגרפיה במחקר וכלל איננה מגיעה לרמת האיבחון של הממוגרפיה והאולטראסארונד היום. אולי בעתיד. את יכולה לראות הסבר מפורט יותר באתר שלי בסעיף המאמרים.
בכל מקרה ההמנעות שלך מבדיקה וזה שאת עושה פעם במספר שנים היא לרעתך. כמות הקרינה בממוגרפיה איננה מסכנת אותך אבל ההמנעות שלך מבדיקה כן.
אולי תמצאי רופא שיעשה את מה שאת רוצה, אבל זה לא אומר שזה מה שאת צריכה.

 line

שאלה: האם איכות ה- mri של חברת מאר המבוצע בקרון נייד נופלת באיכותה מביצוע בדיקת mri ברמב"ם (איכות הציוד, היכות הטכנאי, איכות הפיענוח)
תשובה: אני לא יכולה לומר לגבי איכות ביצוע הבדיקה או הפענוח, אולם, לביצוע בדיקות MRI איכותיות של השד יש להשתמש במכשיר עם שדה מגנטי גבוה. עליך לברר את עצמת השדה המגנטי הנמדד ביחידות של טסלה. עד כמה שידוע לי, עצמת השדה המגנטי בקרון הנייד נמוכה מזו ברמב"ם. לבדיקות שד מומלץ שדה מגנטי של 1.5 טסלה (Tesla) לפחות.

 line

שאלה: אובחנתי כחולת סרטן השד בסרטן מסוג – Invesive Lobular CA. אני נידרשת לעשות בדיקת CT
של הבטן האגן והחזה לפני שמנתחים להוצאת הגידול. האם עלי לבקש לבצע בדיקת CT Pet? האם בדיקה זו לא תיתן תמונה טובה יותר?
תשובה: בהחלט כן! בדיקת Pet CT עדיפה במקרה זה על בדיקת CT רגילה.תתעקשי!

 line

שאלה: אני בת 34 נשאית של BRCA2
לפני שבועיים עשיתי MRI שדיים.
בתוצאות הבדיקה נאמר כך: "מוקדי האדרה מודולרים מפוזרים דו צדדית במראה שפיר BIRAD2 מומלץ לעבור ממוגרפיה על מנת לשלול הסתיידות באזורים המדוברים ואולטראסאונד לאזורי האדרה"
מה זה מוקדי האדרה??

תשובה: אני מניחה שמדובר במוקדי האדרה נודולריים.
לאחר הזרקת חומר ניגודי בבדיקת MRI של השד, בהתאם למבנה הבסיסי של השד ולשלב במחזור, יכולה להיות או שלא להיות צביעה=האדרה.
הצביעה יכולה להיות הומוגנית, כלומר, שווה, או בפיזור של מוקדים קטנים = נודולרית.
לפי מהות הצביעה, הקצב של הצביעה וסמנים נוספים, על המפענח/ת להחליט האם מדובר בצביעה חשודה או שאיננה חשודה.
לשלוח את הנבדקת חזרה לממוגרפיה או לאולטראסאונד כדי להחליט זהו כיוון הפוך, ונשאלת השאלה למה אם כך בוצעה בדיקת ה -MRI מלכתחילה.
מציעה לך להשלים את הבדיקה ע"י ממוגרפיה ואולטראסאונד ולהתייעץ עם הרופאים העוקבים אחרייך לגבי העתיד.

line

שאלה: דר. רביד שלום ותודה על תשובתך.
נשלחתי לעשות MRI כחלק מתהליך המעקב הרגיל של נשאיות הגן BRCA.
האם משהו במה שרשמו נראה לך חשוד או מעורר דאגה?
או שאני מחפשת "כדור הרגעה" ממך על סמך מעט מדי מידע….?
תשובה: לפי סגנון התשובה, לא נראה לי שמדובר במשהו באמת חשוד וההפניה לביצוע ממגורפיה ואולטראסאונד הם כדי להצדיק את הפענוח שהצביעה כנראה שפירה.
לטעמי, יש מקום להיות חד משמעיים בכתיבת תשובה לבדיקה, או במשמעות של פענוח ממצאים, כי מי שקורא תשובה צריך להבין אותה.
ושוב, ממליצה לך להשלים את הברור ע"י ממוגרפיה ואלטראסאונד ולשקול את המשך המעקב שלך, שלא בפורום.

line

שאלה: כמה קרינה יש בממוגרפיה?
וכמה קרינה יש בטיפול אחד של קרינה לשד???
תשובה: בממוגרפיה, כמות הקרינה מגיעה מקסימום ל – 0.3 ראד, ובד"כ לא יותר מ – 0.1 ראד.
בטיפולי קרינה כנגד סרטן שד, מדברים בסדר גודל של כ – 5000 ראד.
כלומר, מדובר בסדרי גודל של כפי 25000!

line

שאלה: אם בממוגרפיה יש קרינה לא קטנה-האם אפשרי לבצע אולטרסאונד במקום ממוגרפיה???

תשובה: הקרינה בממוגרפיה מאוד נמוכה, ולא, אולטראסאונד איננו מחליף את בדיקת הממוגרפיה. יש דברים שרואים אך ורק בבדיקת ממוגרפיה, כמו הסתיידויות, למשל, ללא תלות במבנה השד.
כ-50% מהגידולים הסרטניים מתבטאים בממוגרפיה בצורה של הסתיידויות!
נא לשים לב, רוב ההסתיידויות הן שפירות= אינן סרטניות.
line

שאלה: שאלה לד"ר רביד, בבקשה –

שלום רב, אני בת 32, רווקה, ללא ילדים, ברקע – בגיל 23 עברתי כריתת שחלה בשל גידול גבולי. יש סיפור משפחתי של סרטן השד – 2 אחיות של אמי ובת דודה מצד האם שנפטרה בגיל צעיר (39). לאחרונה נמצא גוש סרטני גם אצל אמי בגינו כירורגית השד (אשר אצלה אני מבצעת מעקבים חצי שנתיים) המליצה שמעתה ואילך אעשה MRI ולא ממוגרפיה על מנת להפחית את רמת הקרינה שאספוג במהלך השנים. כמו כן המליצה על הגברת המעקב לכל 3-4 חודשים וייעוץ גנטי חוזר (ייעוץ גנטי ראשון ביצעתי לפני כארבע שנים, בו נמצא שאיני נשאית).
לצערי קופ"ח אינה מאשרת לי את הבדיקה, גם לאחר ערעור.
רציתי חוות דעתך בעניין בקשה.
בתודה רבה מראש

תשובה:קודם כל אני מקווה שאימך בסדר.ולגבייך,

הספור המשפחתי שלך מאוד עשיר ומעורר חשד של מעורבות גנטית.

גם אם לא נמצאת נשאית, אין זה אומר שלא קיים גן שאיננו יודעים עליו והוא או סדרת גנים אחראיים לשכיחות הגבוהה של סרטן שד במשפחתך.

לכן, כן הייתי חוזרת לייעוץ גנטי עם/בלי בדיקה נוספת בהתאם למה שיחליט היועץ.

כמו-כן, עד כמה שידוע לי, המעבדות הגנטיות לסרטן שד ושחלות שומרות את דגימות הדם לצורך בדיקה מחודשת אם צריך.

אצל נשאיות, בגיל הצעיר, מקובל היום לבצע אחת לשנה בדיקת MRI ובמחצית השנה אולטראסאונד =/- ממוגרפיה בהתאם למבנה השד. לאו דווקא בגלל הקרינה אלא בשל היעילות הגבוהה בדרך כלל (לא תמיד) של הMRI בגיל הזה בהשוואה לממוגרפיה ולאולטראסאונד.
באשר לתכיפות הבדיקה הידנית, נראה לי שמוגזם לדרוש ממך להבדק כל 3 חודשים כשאת עושה בדיקת הדמייה כל חצי שנה, כי יש גם חיים אחרים.

אי אפשר שכל החיים יתנהלו סביב בדיקת השדיים שלך.

מקווה שעניתי על כל השאלות,כל טוב והרבה בריאות.

line

שאלה: אני בת 36 לפני ניתוח הגדלת חזה. הרופא שלי שלח אותי לבצע ממוגרפיה לפני ההגדלה. מה הקשר בין סרטן השד וניתוח להגדלת חזה? בשביל מה אני צריכה את זה? הבנתי שנשים מגיל 50 ומעלה צריכות לבצעה ממוגרפיה?

תשובה: לפני כל ניתוח קוסמטי בשד חובה לבדוק שאין בעיה. בהתאם לגיל יש לבצע ממוגרפיה ואולטראסאונד ו/או רק אולטראסאונד.
חובה לשלול המצאות גושים שפירים או ממאירים, כי לאחר ההגדלה המעקב והבירור הרבה יותר קשים ויש לדעת את המצב ממנו מתחילים.
מה גם שאין טעם לניתוח קוסמטי אם יש בעיה רפואית שצריך לפתור אותה קודם לכן.
לצערי, קורה והן גידולים שפירים והן גידולים ממאירים מתגלים תוך כדי או אחרי הניתוח, ואז הכל מסובך וקשה.
ולגבי הגיל בו צריך לבצע ממוגרפיה.
קופות החולים מממנות בשגרה ממוגרפיה אחת לשנתיים בין הגילאים 50-74, ולא תמיד אולטראסאונד. אם יש בעיה מיוחדת הן מממנות גם בדיקות בגילאים אחרים.
אולם ההתוויה הרפואית, המקובלת היום גם בארה"ב היא ממוגרפיה פעם בשנה מגיל 40 ומעלה.
ברוב המקרים, בשל מבנה השד, גם כשאין ממצאים, משלימים את הברור ע"י אולטראסאונד ורצויה גם בדיקה ידנית של כירורג שד.

 line

שאלה: אמא שלי אובחנה עם סרטן השד לפני כחודשיים והיום עברה בהצלחה את הניתוח להוציא אותו. מכיוון שגם אמא שלה ודודה שלה חלו במחלה, הרופא שלה אמר לה שעליה לייעץ לבנות שלה (כלומר אני ואחיותי) לעשות בדיקות ממוגרפיה שגרתיות החל מגיל 30. השאלה שלי היא כפולה- האם הבדיקה בכלל אפקטיבית בגיל צעיר כל כך?. ושנית, אם אני בטיפולי פוריות, האם זה יפגע בסיכויים שלי להיכנס להריון?

תשובה: קודם כל, עם סיפור משפחתי כמו שאת כותבת עליו, הייתי קודם כל הולכת ליעוץ גנטי. יתכן שקיימת במשפחתך נשאות של גן ידוע לסרטן שד.
וגם אם אין כזה, הסיפור המשפחתי כאן מצדיק התייחסות בכובד ראש, וכן, גם אני ממליצה במקרה כזה על ממוגרפיה ואולטראסאונד פעם בשנה מגיל שלושים, ואולטראסאונד נוסף לשדיים באמצע השנה.
אין כזה דבר ממוגרפיה לא אפקטיבית. גם שאומרים ש"לא רואים שום דבר" בממוגרפיה, רואים שאין דברים מסוימים.
נכון, כאשר המרקם הבלוטי עשיר, כפי שבדרך-כלל אך לא תמיד, אצל צעירות, החשיבות של בדיקת האולטראסאונד עולה, אך איננה מספיקה.
חשוב לשלב בין הטכנולוגיות.
ממוגרפיה לא תפגע בסיכויים שחלך להיכנס להריון, אולם כיון שכרוכה בקרינת רנטגן, רצוי לבצע אותה כשאת יודעת שאינך בהריון.
בכמויות הנמוכות מאוד של קרינה במכשירים הדיגיטליים זו גם לא עילה ממשית להפסקת הריון, ותמיד אם צריך אפשר להשתמש בסינר עופרת אם קיימת הצדקה רפואית לבצע את הממוגרפיה תוך כדי הריון.
אני מאחלת לך שהבדיקות תהיינה תקינות ובהצלחה בהריון והלידה.

 line

שאלה:אני נשאית BRCA, לא עברתי כריתה מונעת. יש לי 3 ילדים והינקתי את כולם. בעקבות הסרט בערוץ 2, רציתי לשאול מהן הבדיקות המומלצות לנשאיות?
אני עוברת MRI פעם בשנה ואולטרסאונד פעם בשנה. לא עושה ממוגרפיה- הייתי בהריונות והנקות ופחדתי.

תשובה: אינני יודעת מה גילך. בהנחה שאת מתחת לגיל 50, אכן בדיקת MRI אחת לשנה ובדיקה נוספת באמצע השנה זה מה שמקובל.
אני כן הייתי ממליצה לעשות ממוגרפיה ואולטראסאונד בבדיקת הביניים בין בדיקות ה -MRI.
עם השנים, ככל שהגיל עולה הצורך בבדיקת ה -MRI יורד וניתן לעבור לבדיקת ממוגרפיה ואולטראסאונד פעם בשנה ובדיקת ביניים של אולטראסאונד בלי/עם ממוגרפיה חלקית בהתאם למבנה השד.
תמיד לא לשכוח גם בדיקה ידנית של רופא/ה (כירורג/אונקולוג) שירכז את מכלול הבדיקות והמעקב.

שאלה: מה מומלץ היום, לאישה שידוע שעברה כריתת שד ונמצאת במעקב?
מה יותר מומלץ, והיכן מבצעים ממוגרפיה דיגיטלית??

תשובה: אישה שעברה כריתת שד ונמצאת במעקב צריכה לעשות ממוגרפיה ואולטראסאונד הן לשד הקיים והן לאזור הכריתה ובתי השחי. תדירות הבדיקות היא בדרך כלל אחת לשנה אלא אם כן האונקולוגים או הכירורגים דורשים אחרת (קרי, יותר).
כמובן, אין להזניח את הבדיקה הידנית ע"י הכירורג/ית או האונקולוג/ית.
לגבי המשמעות של ממוגרפיה דיגיטלית וההבדלים בינה לבין ממוגרפיה רגילה (=אנלוגית):
הממוגרפיה היא סדרה של צילומי רנטגן של השד. בממוגרפיה הדיגיטלית, בניגוד לאנלוגית, במקום להשתמש בפילם, קרני הרנטגן שעברו דרך הרקמה נקלטות ע"י קולטנים דיגיטליים שהופכים אנרגית קרני X לאותות חשמליים העוברים עיבוד ליצירה תמונה.
את התמונות ניתן להציג על מסך. כמובן, ניתן גם להדפיס את התמונות ברזולוציה גבוהה כך שתראה כמו תמונת ממוגרפיה רגילה.
למה הדבר דומה? למעבר מהמצלמות הרגילות הישנות למצלמות דיגיטליות.
מה היתרונות של ממוגרפיה דיגיטלית?
בשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ניתן לשפר התמונה בכל אחד משלבי היצור שלה:
1.רכישת התמונה – חשיפה ויצירת התמונה.
2.איחסון התמונה.
3.הצגת התמונה.
בטכנולוגיה הדיגיטלית מעבירים התמונה למחשב, ואז ניתן לשנות הארה, גודל, להגדיל איזור מסוים.
כלומר, החשיפה אחת רוכשת הרבה אינפורמציה שאיננה הולכת לאיבוד, אלא ניתן להשתמש בה בצורות רבות ושונות ע"י שימוש במחשב.
לעומת זאת בטכנולוגיה האנלוגית, בחשיפה אחת מתקבלת תמונה אחת על פילם ואי אפשר לקבל אינפורמציה נוספת. בשביל כל דבר צריך צריך לבצע צילום נוסף תוך חשיפה נוספת לקרני רנטגן.
יתרון נוסף של הטכנולוגיה הדיגיטלית הוא שניתן לשלוף את הצילומים באינסוף העתקים ברמה זהה.

 line

 שאלה: הסתיידויות בממוגרפיה- חדשות? לפני כ 4 שנים עשיתי נתוח בשל גוש. בסמוך היה ממצא נוסף שהוגדר כבלוטת לימפה אינטראממרית תקינה. במעקבים חוזרים בממוגרפיה לא היה ממצא. השנה הודגמה שוב הבלוטה האינטראממרית בסמוך למקום הניתוח. לטענת הרופאה המפענחת- מדובר בממצא הישן שהודגם לפני הניתוח, לא הוצא בניתוח אך לא הודגם בבדיקות העוקבות בשל תנוחת הצילום. האמנם? האפשרי? מה עלי לעשות עכשיו?

תשובה:בלוטת לימפה אינטראממרית הינה בלוטת לימפה שניתן לראות בתוך רקמת השד.
בלוטה כזו יכולה להיות ממצא תקין לחלוטין, כאשר איננה משתנה. חשוב לעקוב אחריה לראות אם איננה גדלה כביטוי לתהליך שמתרחש בשד. אם נשארת בגודל קבוע, אין לה משמעות פתולוגית, ונחשבת כתקינה.
מיקום הבלוטה יכול להיות כזה שלא תמיד נכללת הצילום בהתאם לתנוחת השד בפלטת הצילום.
כן, לצערנו לא תמיד מכלילים את מקסימום הרקמה שניתן להכליל בצילום.
זה תלוי בטכניקה ובהתעקשות של הטכנאית המבצעת את הבדיקה והרופא/ה המפענחים.
לכן, פענוח האומר שהממצא הודגם בעבר אך לא בבדיקות אחרונות בשל תנוחת הצילום, הוא אפשרי.
במקרה שלך, בו הממצא בפעם הקודמת הודגם בסמיכות לגוש שהוצא, הייתי חוזרת על הצילום שהדגים את הבלוטה הפעם בעוד כשלושה חדשים, לראות שאיננה משתנה, כי אין מעקב לאורך השנים. ליתר בטחון בלבד, ולא מתוך חשד.
והערה:
בכותרת את כותבת "הסתיידויות חדשות". בלוטת לימפה אינטראממרית איננה הסתיידות, ואני מניחה שמדובר בטעות בלבד ולא בממצא נוסף.
 line

 שאלה מפרורום נענע 10: אני 8 שנים אחרי גילוי סרטן בשד שמאל. טופלתי בטמוקסיפן. את הגידול גיליתי לאחר שהרגשתי דקירות במקום בו הוא נמצא.
כבר כמה שנים שאני מרגישה דקירות בשד ימין (הבריא) בנקודה מסוימת. בבדיקות MRI לא רואים כלום כל השנים ובאולטרסאונד רואים גוש החשוד כפיברואדנומה או צל.
יכול להיות שMRI מפספס? לפי מה שהבנתי MRI יותר אמין מאולטרסאונד. כדאי להמשיך כל שנה גם עם MRIוגם אולטרסאונד?
ממוגרפיה אני לא עושה כי היא לא גילתה את הגוש הסרטני שהיה.

תשובה: השאלה שלך מורכבת מכמה חלקים שאלות ואני אשתדל לענות על הכל.
לגבי דקירות בשד:
את מספרת שבפעם הקודמת גילית את הגידול בעקבות הרגשה של דקירות. גם עכשיו את מרגישה דקירות בשד השני ואת חוששת. אלא שהפעם מדובר בדיקות שנמשכות כבר מספר שנים וב – MRI אין ממצא חשוד.
סביר להניח, שאם הדקירות היו בעלות משמעות גידולית, אחרי מספר שנים היה לזה ביטוי ב -MRI.
לגבי MRI לעומת אולטראסאונד:

MRI אמור לתת את כל התשובות ,ובעקרון זו בדיקה שעולה ביכולת האבחנה שלה על אולטראסאונד.
אולם, אם לדברייך יש ממצא, גם אם לא ברור, בבדיקת האולטראסאונד, במקרה כמו שלך יש לבצע CNB (ביופסית מחט עבה) לצורך אבחנה במה מדובר.
לגבי ממוגרפיה:
גם בהנחה שבמקרה הקודם לא ראו את הגידול בממוגרפיה אין להקיש מכך לגבי גידול אחר.
א. מרקם השד הבסיסי יכול להשתנות עם השנים ודברים שאי אפשר לראות על בסיס מבנה מסוים, יכולים להראות על מבנה בסיסי אחר.
ב. אצל אותה אישה, יכולים להתפתח גידולים שונים עם ביטוי שונה בממוגרפיה.
ג. האולטראסאונד איננה בדיקה שעומדת בזכות עצמה (אלא בגילאים הצעירים – משיקולים של מבנה שד וקרינה), ויעילותה כבדיקה בודדת שלא אחרי ממוגרפיה פחותה.
לכן, אני מציעה לך לא לשלול את בדיקת הממוגרפיה על פניה.
חשוב לציין שלא ציינת את גילך ולא אם קיים סיפור משפחתי משמעותי ו/או אם קיימת נשאות.
מקווה שהביופסיה תצא תקינה.

 line

שאלה:עברתי שחזור לפני כ- 4 שנים ויש לי שתל קבוע מתחת לשריר.
עם הזמן צורת השד התעוותה כאילו השתל זז או הסתובב. זה התחיל בערך שנה לאחר הניתוח ונראה לי שמחמיר עם הזמן.
האם השתל יכול לזוז והאם אפשר להחזיר אותו למקום בלי ניתוח?
ושאלה נוספת: האם יכול להיות מצב של קרע או דליפה מהשתל ו MRI או ממוגרפיה לא יראו זאת?
תשובה: לשאלתך לגבי קרע של שתל ו/או דליפה משתל.
אבחנה של קרע של שתל או דליפה ממנו דורשת מיומנות מיוחדת ונסיון מצטבר.
בד"כ כלל ניתן לעשות את האבחנה בממוגרפיה או באולטראסאונד. האפשרות עולה ככל שמשתמשים במכשור מודרני יותר כמו ממוגרפיה דיגיטלית או מכשירי אולטראסאונד מהדור החדש.
גם ב MRI ניתן לעשות את האבחנה, אולם, כאמור, נדרש נסיון וידע מתאים. לגבי ה MRI יש גם בעיה נוספת. בשאלה של קרע או דליפה יש לעשות את הבדיקה בטכניקה מסוימת שאיננה שגרתית ובד"כ איננה מבוצעת בארץ.
לכן, לשאלתך, באופן עקרוני מדעי, כן, ניתן לאבחן קרע או דליפה.
מעשית בשטח, לא תמיד, ולא פעם יש להסתמך על נסיונו הקליני של הפלסטיקאי.
ד"ר מיכל רביד
www.dr-ravid.co.il

 line

שאלה מפורום אחת מתשע: ב- MRI מספר גידולים בגודל של 2.6 ס"מ
בPET CT מספר גידולים עד 1.9 ס"מ על איזה תשובה להסתמך??

תשובה: זוהי שאלה בעייתית שעולה לא פעם בדיונים. לאיזה גודל להתייחס.
בכל טכנוגוליה שמשתמשים, גידול מודגם קצת אחרת בשל אופיה השונה של ההדמיה. גודל ממצא נמדד שונה בממוגרפיה,אולטראסאונד,MRI, ו- PET-CT.
בסופו של דבר, בפתולוגיה של ממצא שהוצא בניתוח, גם נמדד גודל שונה. כל זה יוצר בלבול, ולכן במעקב אחרי ממצא יש להתייחס לטכנולוגיה בה בוצעה המדידה. כמו-כן חשוב למדוד שלושה קטרים כדי שאפשר יהיה לחשב נפח של גוף. לפעמים הקטרים שונים, אבל בחישוב הנפח אין הבדל.
ולגופו של עניין, בין MRI לבין PET-CT, הגודל הנמדד ב MRI קרוב יותר לזה הנמדד בממצא הפתולוגי לאחר הוצאת הגוש בניתוח.

 line

שאלה מפורום נענע 10: לפני כחודש עשיתי ממוגרפיה ואלטראסאונד שהיו תקינים.
בשבועיים האחרונים יש לי דימום מהפטמה הימנית.
לפעמים אני רואה כתם על החזיה, ולפעמים, כשאני לוחצת יוצא לי "שפריץ" של דם.
אני ממש מבוהלת ולא יודעת מה לעשות.
האם זה אומר שהפענוח של הממוגרפיה והאולטראסאונד היו לא נכונים?
האם צריך בדיקות נוספות.
אנא עני לי מהר. אני מרגישה שעולמי חרב.
אני רק רוצה לספר שלא מזמן לחברה בעבודה גילו סרטן אחרי שהיא מששה גוש ובממוגרפיה לא ראו דבר. היא לא עשתה אולטראסאונד.

תשובה: קודם כל, נכון שאת אובדת עצות ומבוהלת, אבל אל לך לאבד עשתונות.
לפני כחודש עשית ממוגרפיה ואלטראסאונד שפוענחו כתקינים, וכעת יש לך הפרשה דמית מאחת הפטמות.
הפרשה דמית מחייבת ברור, ובהנחה שהממוגרפיה והאולטראסאונד שלך אכן תקינים, השלב הבא בברור הוא בדיקת דוקטוגרפיה=גלקטוגרפיה. זוהי בדיקה בה מזריקים בעזרת מחט מיוחדת חומר ניגודי לתוך צינור החלב המפריש ומבצעים צילומי ממוגרפיה במטרה להדגים את צורת המתאר של צינור החלב. כל זאת במטרה להדגים ממצאים מאוד עדינים בתוך צינור החלב המפריש שאינם באים לידי ביטוי בממוגרפיה או באולטראסאונד.
צינור כזה חולה ניתן לראות ב MRI, אך לשם כך יש לבצע את הבדיקה בטכניקה מיוחדת שבד"כ מכוני ה MRI בארץ לא עושים.
לשימת ליבך, גידול הבא לידי ביטוי בצורה של דימום מהפטמה, בהעדר גוש, הינו בד"כ שפיר או מדרגת ממאירות מאוד נמוכה. כך, שקודם כל את יכולה להרגע מעט ולהמשיך הברור בדרך הנכונה.
במקביל, רצוי היה גם לבצע בדיקה ציטולוגית של ההפרשה הדמית לשלול או לאשש המצאות תאים סרטניים בהפרשה.

 line

שאלה מפורום אחת מתשע: קיבלתי תשובה לבדיקת MRI בה כתוב שיש לי גוש, כנראה שפיר, ובכל זאת הופניתי לבדיקת אולטרא סאונד. האם לאחר MRI יש מקום להמשך בירור על ידי אולטרא סאונד? האם בדיקתMRI לא אמורה להיות הבדיקה שפותרת את כל הבעיות?

תשובה: אחרי כל גוש חדש, שאיננו ציסטה, אם אין מוציאים אותו בניתוח, יש לעקוב.
בהתאם לגיל הנבדקת והסיכון שלה לחלות בסרטן שד פעמים רבות מבצעים גם ביופסיית מחט

 (Core Needle Biopsy = CNB) לקבל אבחנה מדויקת של הממצא. קל יותר לעקוב אחרי ממצאים ולבצע ביופסיה בהנחיית אולטראסאונד ולא ב – MRI. לכן, אם יש ממצא ב – MRI, כאשר יודעים איפה למקד אותו, יש לבצע אולטראסאונד מכוון בנסיון לאתר אותו. לא תמיד אפשר, אך לפעמים כן.

 line

שאלה מפורום אחת מתשע: בשתי בדיקות ממוגרפיה אחרונות שעברתי הופיעו הסתיידויות. האם זוהי אינדיקציה לאפשרות של תחילת גידול ממאיר? איך נוצרת הסתיידות, איך מזהים הסתיידויות,ואיך יודעים מתי הן מסוכנות? האם ייתכן מצב של הרבה הסתיידויות בשד אחד וכמעט שום דבר בשד השני?
אני בת 48, אין לי סיפור משפחתי של סרטן השד אבל אחי חלה בלימפומת הודג'קינס בגיל צעיר (25). היום בריא לגמרי .

תשובה: להערתך האחרונה, אין קשר בין מחלתו של אחיך לבין הסיכון שלך לחלות בסרטן שד.
הסתיידויות פרושן, שקיעה של חלקיקי סידן בשד שניתן לראותן אך ורק בצילומי ממוגרפיה או בחתכים הסטולגיים (=פתולוגיה).
את ההסתיידויות מחלקים בגדול להסתיידויות גסות שהן אינן חשודות, ולהסתיידויות עדינות.
בהתאם לצורתן בממוגרפיה את ההסתיידויות העדינות מסווגים לקבוצות לפי מידת החשד שלהן כסמן לאפשרות של סרטן בשד.
ההסתיידויות עצמן אינן גידול סרטני, אלא מצביעות על פעילות תאים שיכולה להיות כתוצאה מגידול סרטני.
רוב ההסתיידויות חסרות משמעות, אולם כ – 50% מסרטני השד מתבטאים בהופעת הסתיידויות בממוגרפיה.
כן, קיימת אפשרות שבשד אחד יהיו הרבה הסתיידויות ובשני בכלל לא או מעט. אין זה מצביע על אופי ומשמעות ההסתיידויות.

 line

שאלה מפורום נענע 10: בבדיקה שגרתית של U.S. שד לא נצפו גושים ציסטים או מוצקים בסריקת שד, אבל נמצאה דוקטאקטזיה קלה דו צדדית.בבדיקה של כירורג- הכל תקין.
א. מה המשמעות של התוצאה?
ב. האם יכול להתפתח בעתיד לסרטן השד? לאחרונה קראתי על תופעה שדומה מאד בסמפטומים לדלקת בשד, אך למעשה זהו סרטן שד קטלני.ללא הופעת גוש.
ג. האם לעובדה שיש לי מיחושים בשד ימין יש קשר לתופעה שנמצאה באולטראסאונד ואם בכלל חשים שמיחושים כאשר יש סרטן בשד?

תשובה: דוקטאקטזיה פרושה הרחבה של צנורות חלב.
מודגמת בד"כ באולטראסאונד שד ולא בממוגרפיה.
כאשר התופעה היא דו-צדדית סימטרית, בהעדר הפרשה דמית או צלולה, היא חסרת משמעות לחלוטין.
איננה בסיס להתפתחות סרטן שד בעתיד.
גם אם התופעה היא חד צדדית, ברוב המקרים היא חסרת משמעות קלינית!
דוקטאקטזיה איננה סיבה לכאבים בשד.
רוב הכאבים בשד הם על בסיס הורמונאלי או ניתוחים והקרנות בעבר.
חלקם ללא סיבה ידועה.
רק במקרים מעטים 
סרטן שד מלווה בכאבים, ועוד לאחרונה נהוג היה אפילו לומר שסרטן שד איננו כואב. זה לא נכון אבל מראה עד כמה התופעה לא שכיחה.

 line

שאלה: האם בסיטי בטן חזה ניתן לראות גרורות לחוליות?

תשובה: בהחלט כן! בדיקת סיטי של בטן וחזה כוללת את החוליות ואם פותחים מה שנקרא "חלון עצם" כלומן בעזרת המחשב ממקדים את התמונה לעצמות, ניתן לראות ולאבחן גרורות בעצמות.
אולם, זוהי איננה בדיקת הבחירה לחיפוש גרורות בעצמות. לשם בדיקת סיקור בחיפוש אחר גרורות בעצמות יש לבצע בדיקת איזוטופים שהיא רגישה מאוד לגרורות ובבת אחת מאפשרת בדיקה של כל הגוף.
line

שאלה: לד"ר רביד שלום, ברצוני לדעת אם לפני בדקת ממוטומיה רצוי וכדאי לשמוע חוות דעת שניה, או שאם החליטו לעשות את הבדיקה מכיוון שיש ממצאים מחשידים בממוגרפיה אין מה לחשוב פעמיים אלא לבצע את הבדיקה. 

תשובה: אם בוצעה השוואה לצילומים קודמים, ואם מדובר בהסתיידויות, והומלצה ביופסיה מסוג ממוטומיה, יש לבצע אותה.
אם מדובר בגוש, או לא בוצעה השוואה לצילומים קודמים (אם יש כאלה), הייתי ממליצה על חוות דעת שניה.
אם יש צילומים להשוואה יש להשוות ולראות שמדובר בממצא חדש.
אם מדובר בגוש ניתן להסתפק ב – CNB = ביופסית מחט עבה, ואין צורך בממוטומיה שהיא ביופסיה הרבה יותר טראומתית לשד.

 line

שאלה: האם הסתידויות אפשר לגלות בבדיקה ידנית? 

תשובה: הסיידויות גסות מאוד לפעמים ניתן למשש בבדיקה ידנית.
בהסתיידויות שהן חלק מגוש, ניתן לפעמים למשש את הגוש.
הסתיידויות עדינות שהן בעלות משמעות לבירור ואינן חלק מגוש, אין ממששים והן מתגלות בממוגרפיה בלבד, ללא תלות במבנה הרקמה.
לכן, תמיד, חובה לבצע ממוגרפיה כחלק מברור מצב השדיים. 

 line

שאלה: האם בבדיקת סי.טי חזה ניתן לזהות גידולים במיתרי הקול,ושט,ולוע?

תשובה:  CT איננו הבדיקה שיש לבצע בחשד לגידולים אלה. אולם אם קיימים, מגודל מסוים ניתן לזהותם ב – CT, בתלות במיקום ובסוג הגידול.
ה –
CT משמש כאמצעי ההדמיה לצורך הערכת התפשטות הגידול וחיפוש גרורות, ומכאן לדירוג קליני של הגידול.

 line

שאלה: נודע לי שקיימת אפשרות לחלות בלימפומה כתוצאה מהשתלת שתלי סיליקון. עברתי נתוח להגדלת שדיים לפני 12 שנה ואני בחרדה מהאפשרות הנ"ל. מה עלי לעשות? האם להוציא את השתלים? 

תשובה: ממש לא! אינך צריכה להוציא את השתלים מסיבה זו!
לימפומה של השד היא מחלה נדירה, ולימפומה בנוכחות שתלי סיליקון מחלה נדירה מאוד גם-כן.
בעשרים השנים האחרונות היו פרסומים של מספר מקרים בודדים בלבד של לימפומה בשד עם וללא שתלי סיליקון.
בשנת 2008 פורסמה בהולנד עבודה בה נמצאו 11 מקרי לימפומה מסויימת בשדיים עם שתלי סיליקון לאורך 17 שנים.
מתוך חישובים שנעשו על סמך נתונים אלה, ההיארעות השנתית של גידול זה היא
של 1-3 נשים מתוך כל מיליון נשים עם שתלי סיליקון. כנראה, שכיחות מעט גבוהה בהשוואה לאוכלוסיה ללא שיתלי סיליקון.
יש לציין שזו עבודה יחידה שפורסמה בנושא ואין שום פרסום אחר שתומך בממצאים אלה בשל נדירות התופעה.
מכאן שהסיכוי לחלות במחלה זו נמוך ביותר ולא הוא שצריך להיות שיקול בהחלטה לבצע ניתוח הגדלת שדיים בעזרת שתלי סיליקון, או הוצאתם לאחר שהניתוח כבר בוצע.

 line

שאלה: בבדיקת אולטרסאונד שעברתי עקב תלונות על כאבים לסרוגין בשדיים נמצא כי:
בשד שמאל 2 קשריות מחוברות היפואונקוגניות מוגדרות היטב בגודל חצי ס"מ כל אחת, מראה סונוגרפי שפיר ללא הפרמיה בדופלר צבע, לפני שנתיים עשיתי בדיקה דומה שיצאה תקינה. מה הפרוש של התוצאה האם עלי לעשות בדיקות נוספות?

תשובה: המינוח קשריות בבדיקת אולטראסאונד אינו ברור כלל ומשאיר מקום לשאלות.
הגדרה של מראה סונוגרפי שפיר מצביעה על כך שהבודק/ת לא מתחייב/ת שמדובר בבלוטת לימפה, מה גם שלבלוטות לימפה גם שפירות, אספקת דם אופיינית.
הייתי הולכת ליעוץ נוסף, ובהתאם לממצאים ולגילך שוקלת גם ביצוע ממוגרפיה או צילום מכוון.
ליעוץ הנוסף עליך לבוא עם כל הצילומים הקודמים שברשותך.

 line

שאלה: לדר מיכל רביד המקסימה- תודה לך על תגובתך המהירה, הטיפול המסור והמקצועיות. אני עדיין בהלם מהמרפאה המקסימה שלך וצוות הבנות הנהדר. חסכת לי שבועות ארוכים של עגמת נפש ואי ודאות. תודה גם לפרופ שבתאי!

 line

שאלה: אני בת 37 אם לשנים. לפני שבוע הרגשתי כאב חד בשד צד שמאל שהלך וגבר רופא כירוג הפנה אותילממוגרפיה ואולטרסאונד אתמול יום ה' 14-5-09 עשיתי את הממוגרפיה ויצא בבדיקה ממוגרפיה תקינה birads1 אבל בבדיקה של us סונר התוצאה היתה כ- 5 ס"מ מהפיטמה הודגם גוש בגודל 4.00 ס"מ הודגם איזור היפואקוגני באזור צלקת ניתוחית ממצא שפיר birads 2 בית שחי תקין .
אני מרגישה היום נפיחות יתר בפיטמה שמואל כאב נוראי מה עלי לעשות .
אני עם התקן למניעת הריון בשם מירנה . התקן הורמונלי שאני מעשנת האם יש קשר בין זה לזה?
בנוסף חשוב לציין שהיתי בת 18 עשיתי ניתוח להקטנה חזה ולפני 8 שנים עשיתי ניתוח סילקון כאשר בהקטנה חתחו לי את הפטמה האם יש קשר בין זה לזה?

תשובה: כדי לענות לך על כל מה ששאלת אני צריכה לחלק את התשובה לנושאים שונים:
1. ממוגרפיה יכולה להיות תקינה, בעוד האולטראסאונד לא, וההיפך. לכן גם מבצעים את שתי הבדיקות. במקרה שלך, הממוגרפיה היתה תקינה, האולטראסאונד, לא.
באולטראסאונד את כותבת על שני ממצאים, גוש בגודל של 4 ס"מ ואיזור היפואקואי כביטוי לצלקת, כנראה בשל אחד הניתוחים בעבר.
כאב בפטמה, מלווה בגוש, מחייב המשך ברור ע"י ביופסיה.
איזור היפואקואי בהחלט יכול להיות משני לרקמה צלקתית.
2.התקן תוך רחמי מסוג מירנה, מכיל בתוכו הורמונים.
לא פעם ניתן לראות השפעה של הורמונים אלה על השד בצורה של שגשוג המרקם הבלוטי. בהוצאת ההתקן, ניתן אז לראות נסיגה בכמות המרקם הבלוטי בשד.
גניקולוגים ונשים אוהבים להשתמש בהתקן זה כי יש בו בטחון כפול, הן של ההתקן והן של ההורמנים, וגם, אין כמעט דימום ויסתי אם בכלל.
אם הגוש יוכח כבעייתי יהיה צורך להחליף את ההתקן באחר.
3.לגבי עישון. הכל כבר נאמר ואין לי מה להוסיף. לא ממש רלוונטי כרגע.
4.לגבי ניתוחי השד שעברת.
כיון שמדובר בניתוחים בעבר הרחוק, אין לזה משמעות בהקשר הנוכחי, אלא אם כן יש בעיה בפרוטזת הסיליקון בשד שמאל, אולם, ממצא כזה לא מוזכר בתשובות הממוגרפיה והאולטראסאונד.
מציעה ללכת לכירורג שד ואולי ליעוץ נוסף על הממוגרפיה והאולטראסאונד.

 line

שאלה: אני בת 29, שבוע 9 בהריון ראשון. נבדקתי על ידי כירורג שגילה גוש בשד הימני והפנה אותי לבדיקתאולטרסאונד. המליץ גם שאבצע ממוגרפיה אולם התנגדתי בתוקף בגלל הקרינה. לטענתו יש אמצעי מיגון ורמות הקרינה נמוכות כך שאין סכנה ממשית לעובר. ייתכן ואני קצת מבולבלת ולא הבנתי אותו נכון.
שאלתי: האם אפשר לבצע ממוגרפיה בזמן הריון ומהן ההשלכות על בריאות העובר? 

תשובה: כיוון שמדובר בגוש שנתגלה בזמן הריון, במיוחד בשלב כה מוקדם של ההריון, עליך למהר ולהבדק.
הבדיקה הראשונה שיש לבצע היא אכן אולטראסאונד, ואז בשיקול דעת ולגופו של עניין, יש להחליט האם צריך לבצע גם ממוגרפיה עם סינור עופרת להגן על איברי הרביה והעובר, או לבצע ביופסית מחט סגורה.
כאמור, בדיקת הבחירה תהיה אולטראסאונד והשאר בהתאם לממצאים.
לציין רק שאין התווית נגד לביצוע ביופסיית מחט בכל שלב של ההריון, וכן ניתן להשתמש בהרדמה מקומית בכל שלב של ההריון.

 line

שאלה: נשלחתי לביפסיה בעקבות גוש בצד שמאל
להלן התוצאות:left breast tru cut biopsy: fragments of fibroadenoma

snomed:T-04030 M-90100

אשמח לקבל הסבר לתוצאות כמו כן האם יש צורך בהתערבות כירורגית ? האים זה מסוכן ?יש לציין כי אחותי חלתה בסרטן השד
תודה מראש על ההסבר 

תשובה: פיברואדנומה לכשעצמה היא גידול שפיר של השד, ולא תמיד יש להוצאה.
אולם,כל מקרה נידון לגופו של עניין;
יש לקחת בחשבון גיל הנבדקת,
גודל התהליך – אם יש קוטר אחד מעל 2 ס"מ,
אם בבדיקת האולטראסאונד ניתן לזהות כלי דם פתולוגיים בתוך הגוש,
אם בוצעה בדיקת MRI
, האם לאחר הזרקת חומר ניגודי הופיעה צביעה של התהליך.
האם קיים סיפור משפחתי,
האם נילקחות גלולות למניעת הריון,
האם הנבדקת בהיריון וכ'.
מכאן שאין תשובה אחת של "כן ולא" לגבי הצורך בהתערבות כירורגית.יש לשקלל את כל הגורמים הנ"ל ואחרים ולכן צריך להתייעץ עם הקלינאי/ת העוקב/ת ולהתחשב בחוות הדעת של מפענח/ת בדיקות ההדמייה.
יחד עם זאת, אם אשה רוצה בכל מקרה להוציא גוש שנתגלה בשד, ואפילו איננו סרטני, כל עוד אין התווית נגד, יש להתחשב בדעתה בשקלול הכללי של הממצאים.

 line

שאלה: בבדיקת MRI אני לאחר כריתת שד ושחזור –
בשד השני גילו רמה פיברוגראנדולארית– האם מישהו יודע מה זה. 

תשובה: מרקם השד מורכב מרקמה שומנית, ומרקמה בלוטית = גלנדולרית.
כמו כן, קיים גם מרכיב של רקמת חיבור (תומכת). עם השנים המרכיב של רקמת החיבור גדל וזהו המרכיב הפיברוטי, ומכאן המונח "פיברוגלנדולרי"
המשמעות היא מרכיב רקמתי רגיל של השד.

line

שאלה:תודה על התשובה-דר רביד
בבדיקת MRI לאחר צביעה, נרשם בסיכום מספר מוקדי האדרה יכולים להתאים לצביעה של רקמה פיברוגרנדולארית. יש שני מוקדים בולטים- רופא כירורג שד בבי'ח אומר שזה בסדר.יש לציין שאני לאחר כריתת שד עקב סרטן שד בצד שמאל. מה דעתך?

תשובה: רקמה פיברוגלנדולרית (=תאור של מבנה רגיל בשד) יכולה להצבע בצורה שאיננה חשודה לאחר הזרקת גדוליניום (=חומר ניגודי המוזרק לווריד בזמן ביצוע בדיקות MRI).
עצם המצאות צביעה איננה בהכרח ביטוי לתהליך ממאיר.
אולם, ההחלטה מה משמעות הצביעה היא בידי הרופא המפענח, בתלות בטכניקת הבדיקה ועיבודי מחשב ספציפיים שיש לבצע לצורך ההחלטה.
בתשובה לבדיקת ה – 
MRI חייבת להיות התייחסות ברורה למשמעות הצביעה.
אם אין התייחסות ברורה, יש לדרוש כזו מהרופא/ה המפענח/ת והמשך הברור או המעקב צריכים להיות בהתאם.
מקווה שעזרתי.

 line 

שאלה: ביצעתי בדיקת ממוגרפיה , והתוצאות
בשד ימין – רושם לגוש בגודל 13 מ"מ ברביע עליון
רקמה פיברונגלואידית- עיוות מבני ברביע תחתון
אשמח לדעת מה זה אומר ??
עשיתי ממוגרפיה חוזרת בהגדלה
ואני ממש בלחץ… האם צריך למהר ??? 

תשובה: מהתשובה של הממוגרפיה הראשונה שבצעת, ניתן להבין שקיימות שתי בעיות הדורשות המשך ברור, כאשר כל אחת מהן יכולה להיות מממצא שפיר ועד משהו חשוד, ואכן עשית את הדבר הנכון והלכת להמשך ברור ע"י צילומים נוספים.
חשוב לראות את התשובה של הברור הנוסף.
רושם לגוש יכול להיות ממצא תנוחתי, אך בכל מקרה יש לסיים הברור גם ע"י אולטראסאונד!
עיוות מבני, גם הוא יכול להיות ממצא תנוחתי שיעלם בצילומים בתנוחות שונות, אך יתכן שגם לא.
אין צורך להיות ממש בלחץ, אך כן, חובה!!! להמשיך הברור.
 

 line

שאלה: קיבלתי היום את תוצאות הממוגרפיה ועל פניו הכל בסדר ואין הבדל מהבדיקה הקודמת.גם תוצאת biradsתקינה. ממצא אחד שהופיע אינו ברור לי: בשד ימין יש גושים ברקמה הרכה:בלוטות לימפה אינטראממריותתקינות
אשמח לקבל הסבר על כך.

תשובה : כפי שכבר נענית, בלוטות לימפה אינטראממריות הינן בלוטות לימפה תקינות בשד שניתן לפעמים לראות בממוגרפיה. אולם, אם קיימים צילומים קודמים שבהם אין לראות בלוטות אלה, או שהשתנו, יתכן שמדובר בממצאים:
1. שאינם בלוטות לימפה אינטראממריות ורק דומים להן.
2. בלוטות לימפה שהינן תגובתיות למשהו שקורה בשד.
במקרים אלה חובה לעוקוב ע"י צילומים חוזרים בטווח של כשלושה חדשים ו/או לעשות ביופסיה ע"י מחט עבה, או אחר, לגופו של עניין.