ממוגרפיה בתלת מימד
בדיקת ממוגרפיה בתלת מימד
הטכנולוגיה משמשת ל:
- בדיקות סיקור- בדיקה זמינה, זולה יחסית וניתן לחזור עליה בתנאים זהים.
- בדיקות אבחנתיות.
- מעקב אחרי תגובה לטיפול אונקולוגי.
- אמצעי לביופסיות וסימונים לפני ניתוח.
ממוגרפיה תלת מימדית:
בבדיקת ממוגרפיה שגרתית כל שד מצולם בשני מנחים (מנח= זווית צילום) שונים, כך שהנבדקת מצולמת ארבע פעמים. התמונות המתקבלות מפוענחות על ידי רופא מומחה. במכון רביד כל תמונות הממוגרפיה מפוענחות על ידי ד"ר רביד עצמה.
גם נשים עם שתלי סיליקון או סליין יכולות לעבור ממוגרפיה, אולם פרוטוקול הצילומים שונה וכולל 8 צילומים בסיסיים. השתלים מפריעים בבדיקה ולכן עדיפה ממוגרפיה דיגיטלית המאפשרת לראות יותר פרטים.
ככל שרמת המכשור הדיגיטלי גבוהה יותר כך הבדיקה טובה יותר.
לאיכות הפענוח של הרופא הבודק תרומה משמעותית באיתור ממצאים חשודים.
בדיקת ממוגרפיה- דוגמאות
הערה והבהרה: פענוח תמונות ממוגרפיה הנו תהליך מורכב המבוסס על נסיון רב. ממצאים רבים דורשים עין מיומנת ורמת צילום גבוהה. אין בתיאורים הבאים שום תחליף, ולו מינימלי, לאבחנה של רופא מומחה.
צילום אלכסוני של שד
מפתח: בשד – כהה = רקמה שומנית, בהיר= רקמה בלוטית.
שריר הפקטורליס = השריר עליו מונח השד מבחינה אנטומית.
בלוטת לימפה בבית השחי = בבית השחי ניתן לפעמים לראות בלוטות לימפה. בלוטות לימפה הן חלק ממערך ההגנה של הגוף כנגד זיהומים ו/או תאים זרים (כמו תאים סרטניים).
להשגת תמונה אבחנתית באיכות גבוהה נדרש ציוד ייעודי וצוות מיומן.
ממוגרפיה- גושים (Lumps)
גוש נוזלי= ציסטה
ציסטה בשד היא תמיד שפירה.
גוש מוצק (סולידי) יכול להיות שפיר או ממאיר, ויכול להכיל מרכיב נוזלי. הממוגרפיה איננה יכולה להבדיל בין הגושים השונים ולכן תמיד יש להשלים את הבירור על ידי אולטראסאונד.
ממוגרפיה- מבנים כוכביים (Stellate Lesions)
ממוגרפיה -הסתיידויות (Calcifications)
הסתידויות (Calcifications)- הסתידויות נוצרות כתוצאה משקיעת כמויות קטנות של סידן בתוך רקמת השד. הסתידויות מופיעות כנקודות קטנות בצילום הממוגרפיה. בדרך כלל הן קטנות מאוד ולא ניתנות למישוש, אם כי ישנן הסתידויות נימושות. הסתידויות הן תופעה נפוצה אצל נשים רבות, ושכיחותן עולה לאחר הפסקת המחזור. הסתידויות אינן סרטניות בדרך כלל, אולם תבניות של הסתידויות כגון צבירים (clusters) בצורות מסוימות יכולות להיות אינדיקציה לתהליכים סרטניים. הסתידויות מחולקות בדרך כלל לשני סוגים:
מאקרו סתיידות macrocalcification
שקיעות גדולות של סידן, בדרך כלל אינן קשורות לתהליכים סרטניים.
מיקרו הסתיידות microcalcification
- פציעה ישנה ברקמת השד
- נפיחות כתוצאה מאינפקציה
- צינוריות חלב מורחבות
- שקיעת סידן בנוזל בתוך ציסטה שפירה
ממוגרפיה- התעבות העור
התעבות העור הנה ביטוי לגודש בשד.
יכולה להיות מישנית ל: דלקת בשד, סרטן, מצב לאחר הקרנות של השד, נזק בניקוז הלימפטי, אי ספיקת לב, גידול בשחלות ועוד.
ממוגרפיה עם שתלי סיליקון או מותחני סליין
כרגיל נדרשת כמות קרינה גבוהה כדי לחדור את שתלי הסיליקון או הסליין.
כדי לדגום את רקמת השד דרושה אנרגיה נמוכה. כאשר קיימים בשד שתלי סיליקון (או סליין) קיימת בעיה של מינון נכון בקרינה כדי לדגום הן את רקמת השד והן את השתלים, ולנסות לראות מעבר להם. בממוגרפיה רגילה (אנלוגית) עושים פשרה שאיננה מטיבה לא עם הרקמה ולא עם השתלים. בממוגרפיה דיגיטלית ניתן להשתמש בכמות קרינה נמוכה יחסית ולקבל תמונה אופטימלית.
חברת GE פיתחה תכנה ייחודית לצילומי ממוגרפיה עם שתלים שגרסתה האחרונה מותקנת אך ורק במכון רביד. תכנה זו מאפשרת לראות ממצאים עדינים שלא ניתן לראות במכשירי ממוגרפיה אחרים.
ממוגרפיה של שתל סיליקון
משמאל- צילום אלכסוני של שד עם שתל סיליקון בתוכו. מודגמים גבולות השתל, מרקם השד מסביב ובית השחי.
מימין- הגדלה דיגיטלית של חלק מהתמונה עם פתיחת חלון הסתכלות שונה (שינוי גווני שחור לבן) שמאפשר לראות הסתיידויות על גבול הסיליקון.
כלומר, בחשיפה אחת, ברמות קרינה רגילות לשד, ניתן לקבל אינפורמציה רבה, כאילו בוצעו מספר צילומים בממוגרפיה אנלוגית.
ממוגרפיה של מותחני סליין
ארבעת תמונות הממוגרפיה שלפנינו נרכשו בחשיפה אחת ובעצם מה שאנו רואים הוא תוצאה של מניפולציות מחשב על התמונה, כלומר אם בממוגרפיה רגילה היינו צריכים 4 תמונות כדי לקבל את כל האינפורמציה, בממוגרפיה דיגיטלית בצענו צילום אחד (תוך שימוש ברבע מכמות הקרינה).