שאלות ותשובות

ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך הסיכוי לריפוי מלא גדול יותר.

1. מישוש עצמי על ידי האשה.
2. בדיקה ידנית ע"י רופא שזהו תחום ההתמחות שלו, בד"כ כירורג/ית, אבל, יכול היות גם גיניקולוג/ית.
3. ממוגרפיה.
4. אולטראסאונד (ברוב המקרים, לא כולם).

1. עיוותים חיצוניים בצורת השד.
2. גושים שנמושים.

ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד, וקבלת תמונה ברזולוציה (יכולת הפרדה בין נקודות) גבוהה מאוד, יותר מהמקובל בצילומים של איברים אחרים.

בדיקת הממוגרפיה עונה על מספר תנאים שנקבעו בשנת1983 כמגדירים בדיקת סיקור:

1. בדיקה מהירה.
2. ניתן לחזור עליה בתנאים דומים.
3. מחירה נמוך יחסית.
4. מזהה את המקרים בהם צריך המשך ברור לאבחנה חד-משמעית

המדובר בצילום רנטגן  במכשיר ממוגרפיה רגיל כאשר רכישת התמונה נעשית ע"י השחרת פילם.

התמונה המתקבלת היא זו הקיימת, ואין אפשרות לשנותה. הגדלות או תנאי הארה שונים מחייבים חשיפה נוספת, כלומר צילום נוסף.

הפיתוח יכול להוריד מרמת הצילום, העתקים לעולם אינם ברמה של הצילום המקורי, אין אפשרות לשחזר תמונה שהלכה לאיבוד.

דיגיטליזציה של צילום כזה מאפשרת איחסון ושמירת התמונה במחשב, אך לא להפיק ממנה אינפורמציה נוספת.

רוב המכשירים ה"דיגיטליים" בארץ (CR) בעצם עושים דיגיטליזציה לתמונה קיימת ואינם רוכשים את התמונה בצורה דיגיטלית.

המדובר בצילום רנטגן של השד, אולם הפעם, במקום להשתמש בפילם, קרני הרנטגן שעברו דרך הרקמה נקלטות ע"י קולטנים דיגיטליים שהופכים אנרגית קרניX לאותות חשמליים העוברים עיבוד ליצירה תמונה.

את התמונה ניתן להציג על מסך או להדפיס ברזולוציה גבוהה כך שתראה כמו תמונת ממוגרפיה רגילה.

בשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית ניתן לשפר התמונה בכל אחד משלבי היצור שלה:

1. רכישת התמונה – חשיפה ויצירת התמונה.
2. איחסון התמונה.
3. הצגת התמונה.

למה הדבר דומה?

למעבר ממצלמת תמונות אישית רגילה למצלמה דיגיטלית.

בשימוש במצלמה דיגיטלית  מעבירים התמונה למחשב, אז, ניתן לשנות הארה, גודל, להגדיל איזור מסוים.

כלומר, החשיפה רוכשת הרבה אינפורמציה שאיננה הולכת לאיבוד, אלא ניתן להשתמש בה בצורות רבות ושונות ע"י שימוש במחשב.

בנוסף, ניתן לשלוף את הצילומים באינסוף העתקים ברמה זהה.

בדיקת אולטראסאונד של השד, כמוה ככל בדיקת אולטראסאונד רפואית אחרת, אלא שנעשית בעזרת תוכנה ומתמר המתאימים למבנה רקמת השד והפתולוגיות שניתן לזהות בה.

כלומר, המדובר בבדיקה בעזרת גלי על קול בעלי אנרגיה הזהה לאלה שמשתמשים לבדיקת נשים בהריון ושהוכחו כבלתי מזיקים.

1. נשים שמרקם השד שלהן מכיל הרבה רקמה בלוטית דחוסה או שיש בו אזורים עם רקמה בלוטית דחוסה.
2. נשים בסיכון גבוה.
3. לאחר כריתת שד כשאין אפשרות לצילום ממוגרפי מספק.
4. כאשר קיימת שאלה ספציפית לגבי ממצא מסוים בשד.
5. בחשד לממצא כשיש צורך לאפיין אותו.
6.  כשקיימת שאלה לגבי בלוטות הלימפה בבתי השחי.

בתשובת הממוגרפיה והאולטראסאונד לא פעם ניתן לראות את המונח "BIRADS".

ה – ACR – American College of Radiologists קבע סט כללים שמאפשר דירוג ומינוח אחיד בכתיבת תשובה לממוגרפיה, אולטראסאונד ואפילו MRI. זהו  ה – BIRADS – Breast Imaging Reporting and Data System.
בעקרון קיימות מספר קטגוריות גדולות, כאשר דרוג של 3, 4, ו – 5 מחייב המשך מעקב ו/או ברור.

דרוג 0 – פרושו שחסרה אינפורמציה ויש להוסף עוד צילומים או בדיקה נוספת. אין צורך להיבהל- יכולה להיות בעיה טכנית בלבד ו/או צורך שגרתי בבדיקה נוספת כמו אולטראסאונד שלאחר ממוגרפיה.

דרגה 1 – הבדיקה תקינה.

דרגה 2 – ישנם ממצאים שפירים.

דרגה 3 – ישנם ממצאים שאינם ברורים, אינם חשודים אך אין בדיקה קודמת להשוואה ויש לעקוב ולהשוות.

דרגה 4 – ישנם ממצאים שעלולים להיות להיות ממאירים. יש צורך בביופסיה.

דרגה 5 – המדובר בממצא ממאיר ודרושה ביופסיה לאבחנה מדויקת.

דרגה 6 – כאשר כבר הוכח בביופסיה שיש ממצא ממאיר ויש צורך בטיפול כמו ניתוח, כימותרפיה ו/או הקרנות.

כיוון שהשד הנו איבר תלת מימדי, בדרך כלל בעל תנועתיות, לפני ניתוח, יש לסמן לכירורג איפה נמצא הממצא אותו יש להוציא. לשם כך מכניסים לשד חוט מתכתי דק וגמיש המובל פנימה בעזרת מחט. המחט מוצאת מתוך השד ונשאר רק התיל הדק והגמיש.

הפרוצדורה נעשית ללא הרדמה מקומית בהכוונת ממוגרפיה או אולטראסאונד, או הכוונה משולבת שלהם.

כיוון שהרדמה מקומית מנפחת את הרקמה ואז לאחר שהחומר נספג ברקמה הסמן אינו יושב במקום הנכון.

אולם, המדובר בדקירה או מספר דקירות על ידי מחט מאוד דקה, סוג של אקופונקטורה.

CNB-Core Needle Biopsy

ביופסיית מחט עבה הינה ביופסיה שנעשית בהרדמה מקומית על ידי מחט הנורית מאקדח מיוחד כדי לקחת דגימה מייצגת ממצא הדורש בירור.

לרוב נלקחות מספר דגימות ממצא בהתאם לגודל ואופי הממצא.

ביופסייה כזו יכולה להיות הבירור הסופי של ממצא,  אולם בהרבה מקרים מטרתה לקבל תשובה של טיב הרקמה כדי לתכנן את הניתוח בהמשך.

דוקטוגרפיה או גלקטוגפריה, הינה בדיקה בה מזריקים בעזרת מחט מיוחדת חומר ניגודי לצינור חלב ומבצעים צילומי ממגורפיה מכוונים כדי להדגים את המבנה הפנימי של אותו צינור.

בדיקה זו נעשית במקרים בהם יש הפרשה דמית או שקופה מהפטמה.

MRI-Magnetic Resonance Imaging

בדיקת MRI של השד הינה צילומים של השד שנרכשים בשדה מגנטי מאוד גבוה. בדיקה זו נמשכת זמן רב, דורשת לשכב כל הזמן ללא תנועה ושימוש בהזרקת חומר ניגודי במהלך ביצועה.

הבדיקה מאוד רגישה אולם בשל כך יש בה הרבה מקרים של מציאת ממצאים שלא קיימים, דבר שיוצר הרבה חרדות וגורם לביצוע הרבה ביופסיות. לכן, משתמשים באפשרות זו רק במקרים נבחרים בהם רמת הסיכון להמצאות או פיתוח סרטן שד גבוהה במיוחד.

לפעמים יש גידולים סרטניים שעדיף לטפל בהם לפני ביצוע ניתוח להסרתם.

כאשר מצפים שהגידול יעלם לגמרי נוהגים לסמן את מיקומם על ידי קליפס מתכתי מיוחד מושאר במקום הגידול הראשוני. הפרוצדורה להכנסת הסמן נעשית בדומה לביופסיה בהרדמה מקומית.